יהדות יאנוב, עיירה קטנה בצפון-מזרח פולין, הייתה חלק ממסורת יהודית עשירה ומגוונת לפני מלחמת העולם השנייה. לפני המלחמה, הקהילה היהודית שגשגה, וכללה אנשי מקצוע שונים כמו סוחרים, בעלי מלאכה ומורים. חיי החיים היהודיים היו פעילים, עם בתי כנסת, תלמודי תורה וארגונים תרבים חברתיים שתרמו לפיתוח התרבות היהודית בעיירה. יהודים עבדו יחד כדי לקיים מוסדות חינוך ותרבות, כמו גם אירועים קהילתיים שהדגישו את המורשת והמסורת היהודית.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ובמיוחד לאחר כיבוש פולין על ידי הגרמנים, חוותה יהדות יאנוב טלטלה קשה. הגרמנים הקימו במוקדם כגדים וגזרות רדיפה שהניבו פחד ודיכוי בקרב הקהילה היהודית. רבים מהיהודים נשלחו לגטאות או לחמו על חייהם במקלטים, בעוד אחרים ניסו לברוח לעיירות אחרות או לכוון למקומות רחוקים יותר. במהלך השואה, יהודי יאנוב נפלו קורבן להשמדה המונית, ומעט ששרדו את הקרב האיום שנחרת בזיכרון הקולקטיבי.

לאחר מלחמת העולם השנייה, הקהילה היהודית ביאנוב הושמדה כמעט לחלוטין, ורבים מהניצולים חיפשו מקלט במקומות אחרים, כמו ארצות הברית, קנדה וישראל. המעטים שנותרו בעיירה נתקלו בקשיים רבים בהשבת חייהם היהודיים, ובמרבית המקרים הקהילה לא חזרה למצב הקודם שלה. היום, זכר יהדות יאנוב נותר דרך ממצאים היסטוריים, עדויות והנצחה של קורותיהם של הניצולים, המהווים עדות לחשיבותה של הקהילה בעבר ולדרכם המורכבת בניסיון לשמר את המורשת שלהם.